יפה תואר על ויקרא רבה ט׳:ה׳

מהדורה: מדרש רבה, וילנא, תרל"ח

« יפה תואר על ויקרא רבה ט׳:ג׳ יפה תואר על ויקרא רבה ט׳:ו׳ »

5 ויקרא רבה פתח ↗

דָּבָר אַחֵר, אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב משלי יד, ט: אֱוִלִים יָלִיץ אָשָׁם, אָמַר רַבִּי יוּדָן הַטִּפֵּשׁ הַזֶּה מְתַרְגֵּם חוֹבָתוֹ בְּפִיו וְאוֹמֵר לֹא חַטָּאת אֲנִי חַיָּב וְלֹא אָשָׁם אֲנִי חַיָּב. רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁנּוֹהֲגִים הֶתֵּר בַּשְּׁפָחוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תּוֹלֶה אוֹתָן בְּקָדְקָדֵי רָאשֵׁיהֶם לֶעָתִיד לָבוֹא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב תהלים סח, כב: אַךְ אֱלֹהִים יִמְחַץ רֹאשׁ אֹיְבָיו קָדְקֹד שֵׂעָר מִתְהַלֵּךְ בַּאֲשָׁמָיו, כָּל עַמָּא יֵימְרוּן יֵזֵיל הַהוּא גַבְרָא בְּחוֹבֵיהּ, יֵזֵיל הַהוּא גַבְרָא בְּחוֹבֵיהּ. דָּבָר אַחֵר, אֱוִילִים יָלִיץ אָשָׁם, זֶה שֶׁהֵבִיא קָרְבָּנוֹ וְאֵינוֹ מִתְכַּפֵּר לוֹ, מַה יַּעֲשֶׂה יֵלֵךְ אֵצֶל שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי שֶׁכָּתוּב בּוֹ מלאכי ג, ג: וְיָשַׁב מְצָרֵף וּמְטַהֵר כֶּסֶף וְטִהַר אֶת בְּנֵי לֵוִי, משלי יד, ט: וּבֵין יְשָׁרִים רָצוֹן, זֶה שֶׁהֵבִיא קָרְבָּן שֶׁלֹּא עַל חֵטְא, אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ.

6 ויקרא רבה פתח ↗

רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא, רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר שְׁלָמִים הִקְרִיבוּ בְּנֵי נֹחַ, רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר עוֹלוֹת הִקְרִיבוּ בְּנֵי נֹחַ. מָתִיב רַבִּי אֶלְעָזָר לְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא בראשית ד, ד: וְהֶבֶל הֵבִיא גַּם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן, דָּבָר שֶׁחֶלְבּוֹ קָרֵב, דָּא מָה עָבֵיד לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא, עָבֵד לֵיהּ מִשַּׁמְנֵיהוֹן. מָתִיב רַבִּי אֶלְעָזָר לְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא שמות כד, ה: וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיִּזְבְּחוּ שְׁלָמִים, דָּא מָה עָבֵד לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא, עָבֵיד לֵיהּ כְּמַאן דְּאָמַר שְׁלֵמִים הָיוּ בְּעוֹרָן, בְּלֹא הֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ. מָתִיב רַבִּי אֶלְעָזָר לְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא שמות יח, יב: וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן משֶׁה עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹהִים, דָּא מָה עָבֵד לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא, עָבֵד כְּמַאן דְּאָמַר לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה נִתְגַּיֵּר יִתְרוֹ. אִיפְלְגוּ רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא וְרַבִּי יַנַּאי, חַד אָמַר לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה נִתְגַּיֵּר יִתְרוֹ, וְחַד אָמַר קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה נִתְגַּיֵּר יִתְרוֹ, אָמַר רַבִּי הוּנָא וְלָא פְּלִיגֵי, מַאן דְּאָמַר קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה נִתְגַּיֵּר יִתְרוֹ כְּמַאן דְּאָמַר שְׁלָמִים הִקְרִיבוּ בְּנֵי נֹחַ, וּמַאן דְּאָמַר לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה נִתְגַּיֵּר יִתְרוֹ כְּמַאן דְאָמַר עוֹלוֹת הִקְרִיבוּ בְּנֵי נֹחַ, וְדָא מְסַיֵּעַ לֵיהּ לְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא שיר השירים ד, טז: עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאֵי תֵימָן, עוּרִי צָפוֹן זוֹ עוֹלָה שֶׁנִּשְׁחֲטָה בַּצָּפוֹן, וְלָמָּה קוֹרֵא אוֹתָהּ עוּרִי, דָּבָר שֶׁהוּא יָשֵׁן וְנִתְעוֹרֵר. וּבוֹאִי תֵימָן, זוֹ תּוֹדָה שֶׁנִּשְׁחֲטָה בַּדָּרוֹם, וְלָמָּה קוֹרֵא אוֹתָהּ וּבוֹאִי, דָּבָר שֶׁהוּא חִדּוּשׁ, וְאַף קְרָיָא מְסַיֵּעַ לֵיהּ לְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא ויקרא ו, ב: זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה שֶׁהִקְרִיבוּ בְּנֵי נֹחַ, וְכַדּוּ דְּאָתוֹ שְׁלָמִים, ויקרא ז, יא: זֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר הִקְרִיבוּ לַה', אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה', מִכָּאן וּלְהַבָּא. מַה מְּקַיֵּם רַבִּי אֶלְעָזָר לִקְרָיֵהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא, עוּרִי צָפוֹן, לִכְשֶׁיִּתְעוֹרְרוּ הַגָּלֻיּוֹת הַנְּתוּנוֹת בַּצָּפוֹן, יָבוֹאוּ וְיַחֲנוּ בַּדָּרוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר ירמיה לא, ז: הִנְנִי מֵבִיא אוֹתָם מֵאֶרֶץ צָפוֹן, לִכְשֶׁיִּתְעוֹרֵר גּוֹג הַנָּתוּן בַּצָּפוֹן, יָבוֹא וְיִפֹּל בַּדָּרוֹם, כְּמָה דְתֵימָא יחזקאל לט, ב: וְשֹׁבַבְתִּיךָ וְשִׁשֵּׁאתִיךָ וְהַעֲלִיתִיךָ מִיַּרְכְּתֵי צָפוֹן, מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁנָּתוּן בַּצָּפוֹן יָבוֹא וְיִבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַנָּתוּן בַּדָּרוֹם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ישעיה מא, כה: הַעִירוֹתִי מִצָּפוֹן וַיַּאת מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּשֵׁם רַבִּי בִּנְיָמִין בַּר לֵוִי, לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה בִּזְּמַן שֶׁרוּחַ דְּרוֹמִית מְנַשֶּׁבֶת אֵין רוּחַ צְפוֹנִית מְנַשֶּׁבֶת, וּבִזְּמַן שֶׁרוּחַ צְפוֹנִית מְנַשֶּׁבֶת אֵין רוּחַ דְּרוֹמִית מְנַשֶּׁבֶת, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי מֵבִיא אַרְגֶּסְטֵס בָּעוֹלָם שֶׁמְשַׁמְשׁוֹת בּוֹ שְׁתֵּי רוּחוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ישעיה מג, ו: אֹמַר לַצָּפוֹן תֵּנִי וּלְתֵימָן אַל תִּכְלָאִי הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לִמְּדָתְךָ תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁאֵין חָתָן נִכְנַס לַחֻפָּה אֶלָּא אִם כֵּן נוֹתֶנֶת לוֹ כַּלָּה רְשׁוּת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב שיר השירים ד, טז: יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו, וְאַחַר כָּךְ שיר השירים ה, א: בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה.

7 ויקרא רבה פתח ↗

רַבִּי פִּנְחָס וְרַבִּי לֵוִי וְרַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי מְנַחֵם דְּגַלְיָא, לֶעָתִיד לָבוֹא כָּל הַקָּרְבָּנוֹת בְּטֵלִין וְקָרְבַּן תּוֹדָה אֵינוֹ בָּטֵל, כָּל הַתְּפִלּוֹת בְּטֵלוֹת, הַהוֹדָאָה אֵינָהּ בְּטֵלָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ירמיה לג, יא: קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה קוֹל אֹמְרִים הוֹדוּ אֶת ה' צְבָאוֹת וגו', זוֹ הוֹדָאָה, ירמיה לג, יא: מְבִאִים תּוֹדָה בֵּית ה', זֶה קָרְבַּן תּוֹדָה. וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר תהלים נו, יג: עָלַי אֱלֹהִים נְדָרֶיךָ אֲשַׁלֵּם תּוֹדֹת לָךְ, תּוֹדָה אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא תּוֹדֹת, הַהוֹדָאָה וְקָרְבַּן תּוֹדָה.

5 זש"ה אוילים יליץ אשם וסוף הכתוב ובין ישרים רצון לכן כתיב בתודה כי הוא קרוב לד' וכמו שמסיים:

6 בקדקדי ראשיהם. נענש בקדקד משום דשם יורד הזרע ממקורו כידוע אשר בזה חטא בשפחה:

7 באשמיו. ולא כתיב בחטאתו כדרך הכתובים ומזה דריש על שפחה חרופה דמביא אשם:

8 ואינו מתכפר לו. כיון שהוא יליץ אשם ושונה באולתו לכן תקנתו דילך אצל בני לוי דהם ישרים וילמד ממעשיהם להטהר מעונו וזה שמסיים הכתוב ובין ישרים רצון:

« יפה תואר על ויקרא רבה ט׳:ג׳ יפה תואר על ויקרא רבה ט׳:ו׳ »